רעידת האדמה בשוק היצירה המקורית – שאלות ותשובות

 

משרד התקשורת ומשרד האוצר מגבשים יחד שורת רפורמות בעלות השפעה רחבה על שוק היצירה המקורית, כשחלקן מקודמות כהצעות חוק נפרדות וחלקן צפויות להשתלב בחוק ההסדרים המקודם בימים אלו. עם זאת, שתי רפורמות חשובות במיוחד לשוק היצירה הוצאו מחוק ההסדרים ואין ודאות מתי ואם יקודמו.

מה המשמעות של הרפורמות המקודמות ואלו שנעצרו ואיך הן קשורות לפרנסה שלנו? לפניכם-ן התשובות:

למה כל המהלך להצלתו של ערוץ 20 בכלל משפיע עלינו?

כיום קיימים בשוק ארבעה ערוצים ייעודיים, העוסקים כל אחד בנושא ספציפי שהוגדר מראש ולו הם מחויבים: ערוץ 20 – ערוץ מורשת ישראל, ערוץ 24 – ערוץ מוזיקה, ערוץ 9 – ערוץ בשפה הרוסית וערוץ הלא טיוי – ערוץ בשפה הערבית.

בעקבות הודעת ערוץ 20 כי הוא אינו עומד בדרישות הרגולטוריות שחלות עליו ולכן ייאלץ להיסגר, הממשלה החליטה לקדם בבהילות חוק לביטולם של כל הערוצים הייעודיים והפיכתם לערוצים מסחריים לכל דבר – כך יוכלו להתחרות בערוצים המסחריים האחרים ("קשת", "רשת" וערוץ 10) ולשדר מה שיחפצו, כולל חדשות, ללא התייחסות לנושא שהוגדר להם מראש בחוק.

בסוף חודש דצמבר 2017 התכנסה בבהילות, מהיום להיום, ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ יואב קיש, כדי לדון בהצעת החוק.
בשבוע שעבר (9/1), לאחר מספר מצומם של דיונים בוועדה, עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה ושבה לשולחן הוועדה, כדי להכינה לקריאה שנייה ושלישית עד סוף החודש.

מה קובע החוק?

במהלך הדיונים בוועדה, המתקיימים בקצב מסחרר, עלו מספר מתווים להפיכתם של הערוצים הייעודיים לערוצים מסחריים.
המתווה האחרון (שהוצג לראשונה בדיון שהתקיים ב-14/1) קובע שייקבע לכלל הערוצים המסחריים רף אחד של גובה הכנסות – 80 מיליון שקל בשנה – שמתחתיו ערוץ ייחשב כערוץ זעיר ולא יחולו עליו כלל מחויבויות כספיות, גם לא להשקעה בסוגה עילית, בעוד ערוץ שיחצה את הרף יחויב להשקיע רק 12% מהכנסותיו בסוגה עילית.

איך זה משפיע עלינו?

המתווה שהוצע לא יאומץ רק בהקשר לערוצים הייעודיים שיימחקו ויהפכו לערוצים מסחריים חדשים, אלא גם יאומץ בהקשר לערוצים המסחריים הקיימים ("קשת", "רשת", ערוץ 10), שנכון להיום, חייבים ע"פ חוק להשקיע כ-62 מיליון שקל בסוגה עילית כל אחד.

יש לזכור שההכנסות של הערוצים המסחריים הן ממכירת פרסומות, ולצד ריבוי הערוצים – שוק הפרסום בטלוויזיה ממשיך להצטמצם משמעותית (גם בגלל מעבר הפרסום לאינטרנט) ומכאן שגם הכנסות הערוצים.

המתווה החדש לא רק יימחק את חובת ההשקעה בהפקות מהערוצים החדשים, לא רק יאפשר מצב של הרבה ערוצים קטנים שאף אחד מהם לא יחויב בהשקעה, אלא גם יצמצם דרמטית את חובת ההשקעה של הערוצים המסחריים "הוותיקים" בסוגה עילית.

צמצום המחויבויות להשקעה בסוגה עילית לא רק יפגע באיכות התוכן שיוענק לצופה הישראלי, אלא יוביל לקריסת שוק היצירה המקומית ולפגיעה אנושה בפרנסתם-ן של אלפי יוצרים-ות, מפיקים-ות, עובדים-ות, שחקנים-ות, עורכים-ות וספקים-ות אשר מתפרנסים-ות מיצירה טלוויזיונית.

 

אז מה עושים?

אנחנו לא נעמוד מנגד בשעה שהיצירה המקורית נמצאת תחת מתקפה. נציגי-ות האיגודים נוכחים בכל דיוני הוועדה ופועלים בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למנוע את הפגיעה הצפויה.

ואתם-ן? הישארו קשובים-ות לעדכוני האיגודים והיו דרוכים-ות לכל קריאה לפעולה, אם תידרש.

ומה קורה עם פרטנר TV וסלקום TV?

נכון להיום, סלקום ופרטנר אינן מחויבת להשקיע בהפקות מקור בגלל שהן לא מפוקחת על ידי אף גוף רגולטורי. שר התקשורת איוב קרא הצהיר בעבר, בעיקר עקב מחאת האיגודים, כי יפעל להסדרת הרגולציה עליהם.

להפתעתנו, הוחלט שלא לקדם את הרפורמה הזו בחוק ההסדרים והעניין נותר ללא מענה.


איך זה משפיע עלינו?

האיגודים בעד תחרות בשוק התקשורת, אבל הצטרפותה של פלטפורמה חדשה שלא מחויבת להשקיע בהפקות מקור גורמת לפגיעה וצמצום של תעשיית התוכן הישראלית לא להרחבתה.
למה?

פרטנר TV וסלקוםTV  מתחרות באופן טבעי ב"הוט" ו"יס", שבניגוד לערוצים המסחריים, שההכנסות שלהם נובעות משוק הפרסום, ההכנסות של "הוט" ו"יס" מבוססות מנויים בתשלום.

ככל שההכנסות של "הוט" ו"יס" מצטמצמות עקב מעבר המנויים שלהם לפרטנר וסלקום – כך נפגעת ההשקעה שלהן בהפקות מקור, כיוון שהן מחויבות להשקיע בהן 8% מההכנסות שלהן.

ירידה של ההשקעה של "יס" ו"הוט" בהפקות המקור בגלל ירידה בהכנסות לצד אפס השקעה של פרטנר וסלקום – פוגעת אנושות בשוק היצירה.

אז מה עושים?

נציגי-ות האיגודים ממשיכים לפעול על מנת להביא לידי כך שייקבע בחוק שכל גוף שידור המבקש לשדר תוכן לציבור הישראלי, בכל פורמט שידור, יחויב להשקיע בהפקות מקור.

בינתיים, ימשיכו האיגודים לעקוב אחר הצהרותיהן של סלקום TV ופרטנר TV כי הן רואות חשיבות ביצירה המקורית וכי בכוונתן להשקיע בה, גם למרות שהן לא נדרשות ע"פ חוק.

 

ההפקה העצמאית בישראל

בשנת 2016 הגישה הוועדה המייעצת להסדרת הרגולציה על השידורים ("ועדת פילבר") את המלצותיה, שעל מרביתן מבוססות חלק מהרפורמות המקודמות כיום.

אחת ההמלצות של הוועדה היתה לקבוע שגוף שידור לא יוכל להיות בעלים של יותר מ–50% ביצירה. המשמעות היא שהבמאים-ות, התסריטאים-ות והמפיקים-ות יחזיקו בלפחות 50% מהבעלות ביצירה.

בנוסף, הוועדה המליצה שלאחר 3 שנים, זכויות המסחור יחזרו לבעלי היצירה וההחלטות לגבי אופן השידור יתקבלו רק על ידיהם.

להפתעתנו, גם המלצה זו לא שולבה בחוק ההסדרים ולא ברור אם ומתי תקודם.

להמלצות אלו חשיבות מכרעת לקיומו וקידומו של שוק ההפקות העצמאיות, להגנה על זכותם-ן של היוצרים-ות, הבמאים-ות, התסריטאים-ות והמפיקים-ות להתפרנס בכבוד וליהנות מפרי יצירתם-ן והאיגודים ימשיכו לפעול על מנת לקדמן ביתר שאת.

ר